עוגת הגבינה המושלמת של הפרפקציוניסטית

אני פרפקציוניסטית.

אני לא יודעת אם אתם יודעים כמה מאתגרת התכונה הזאת להגיע לשלמות.

מאתגרת זו מילה מכובסת לחרא של תכונה, אבל יש לה יתרון אחד גדול: לפעמים אני מגיעה לשם!

וכשאני מצליחה להגיע לשלמות הנכספת אין אושר גדול מזה.. נחת, נעיםנעיםנעים! כזה שמרוב תחושת הסיפוק אני לא מפסיקה לדבר אותו. הכי חזק זה כשמדובר באוכל, לא רק בגלל שזו התשוקה הכי גדולה שלי, אלא בגלל שכל החושים משתתפים בחוויה וכשמצרפים לזה גם זכרונות ורגש ושמחה זו ההגדרה לאושר.

אני לא יודעת מה היא בשבילכם עוגת הגבינה המושלמת, לי יש שתיים והן כמובן קשורות לזכרונות ילדות:)

השניה היא עוגת גבינה פירורים מהמתכון המקורי של נירה שוייער 'עוגות לכל עת'. אין בה גבינה בכלל, היא מבוססת על שמנת חמוצה ואני יכולה לאכול אותה בפעמיים. עם כף. אין צורך לחקור שם, היא מושלמת.

הראשונה ואם כל עוגות הגבינה מבחינתי - עוגת גבינה אפויה.

אוורירית ולבנה מבפנים, זהובה מבחוץ....

והכי הכי חשוב: כשמעבירים בה את המזלג שומעים טססס......

הו הטסס הנכסף!

כמה חיפשתי אותו! כמה מתכונים ניסיתי, חקרתי, מרתונים של עוגות גבינה, כאבי בטן וסליחה מהגוף שלא אמור להכיל כמויות כאלו של לקטוז:) והמון עוגות נהדרות באמת - אבל לא מושלמות.

היה קיים בי הזיכרון של ההיא המושלמת: סופלה פרומאז' מהמונופרי, הסופר ליד הבית שגרנו בו אי-אז בפריז. כן הכל חוזר לשם, תמיד.

גבוהה, אוורירית, ניחוח עדין של וניל, אוי. וטססססס :)))))

בשנה שעברה לקראת חג השבועות ועם מתקפת עוגות הגבינה ברשת ובמגזינים נכנסתי למרתון נוסף.

התחשק לי לפחות אחת מכל סוג וכך יצא שכמעט בכל יום הכנתי עוגת גבינה, חצי ממנה אכלתי (כן, זה לא קשה כשמדובר בעוגות גבינה) וחצי לחברים ומשפחה.

עברתי על מחברת המתכונים שלי ואז נתקלתי במתכון של אמא שלי, אותו היא הכתיבה לי לפני עשרים שנה או יותר.

שנים היא לא הכינה אותה וחשבתי שזו הזדמנות לנסות.

זכרתי שהיתה מכינה אותה בתבנית פיירקס ענקית ואופה באמבט מים, זכרתי שהיתה נהדרת...

רציתי עוגה עגולה וגבוהה לכן הקטנתי את כמות הבלילה, רציתי לתת לה יותר כוח לכן השארתי את כמות הקמחים כפי שהם והוספתי זמן אפיה. רציתי את היובש הלא יבש הזה....

נתתי לה זמן להתקרר, לצאת לאט מהתנור, מהבן-מארי, להתקרר בחוץ ואז לילה במקרר. לתת לה את הזמן שלה להסגר על עצמה, בעדינות.

בום!! בינגו!! ג'קפוט!!! הו וואו :))))

לכאורה מדובר במתכון קלאסי שדומה להמון מתכונים אחרים, אך ניואנסים קלים הם אלה שהופכים אותה למושלמת ולא "סתם" נהדרת:

דיוק בין רטובים ליבשים שרק מחזיקים אותה אבל לא מייבשים,

הקצפה של החלבונים עם הרבה סוכר גורמת לקצף להיות יציב ולא להתייבש, הקציפו עד שיציב ומבריק ויש לקצף ממש גוף, כמו קצף גילוח.

מערבבים את תערובת הגבינה בקערה רחבה כדי שהקיפול של הקצף אליה יעשה בקלות.

אפיה באמבט מים בתבנית שלמה (לא קפיצית).

זה מה ששומר עליה בטמפרטורה מבוקרת, כך היא נשארת עדינה עדינה.. ולא נופלת:)

באותו שבוע אפיתי אותה מספר פעמים, ניסיתי לאפות בתבנית קפיצית אותה אטמתי עם נייר כסף ואז נייר אפיה, אבל איכשהו לחות חודרת לבסיס העוגה ואז היא יוצאת נהדרת- אבל לא מושלמת:)

וגם חשובה מאוד מנוחה ולילה במקרר.

הקפידו על כל אלה וגם לכם יצא מושלם:)

חג שבועות שמח ואמן שלא תכאב לנו הבטן מכל הלקטוז הזה,

אוהבת אתכם ו(שוקולד) ועוגות גבינה,

הילה

עוגת גבינה אפויה מושלמת

מבוסס על מתכון של אמא נילי רוזנמן

מחממים תנור ל 175 מעלות בתוכנית טורבו

מכינים תבנית לא מתפרקת בקוטר 24 סמ ותבנית נוספת שיכולה להכיל אותה

***אם אין תבנית שלמה אוטמים תבנית קפיצית ברדיד אלומיניום ובנייר אפיה

בקערה רחבה מניחים:

750 גרם גבינה לבנה 9% (3 קופסאות)

150 גרם שמנת חמוצה (3/4 מיכל)

2 שקיות סוכר וניל או כפית תמצית וניל

100 גרם סוכר (1/2 כוס)

20 גרם קמח (2 כפות)

60 גרם קורנפלור (6 כפות)

4 חלמונים

בקערת המיקסר מניחים:

4 חלבונים L

100 גרם סוכר (1/2 כוס)

טורפים את תערובת הגבינה עד שאחיד

מקציפים את החלבונים והסוכר לקצף יציב וגמיש- השלב הזה חשוב כי הקצף מחזיק הכל. במיקסר שולחני חזק זה יקח כשתי דקות ועם מיקסר ידני זה יקח 4-5 דקות. המהירויות שונות לכן לא הזמן קובע אלא סמיכות הקצף:)

מעבירים את הקצף לכלי עם תערובת הגבינה ומקפלים בעדינות.

מעבירים לתבנית לא מתפרקת בקוטר 24 סמ'

מניחים את התבנית בתבנית גדולה ממנה, ממלאים מים בתבנית הגדולה עד ל2/3 גובה התבנית (בן מארי). אין צורך לחמם את המים, מי ברז זה מצויין.

אופים 20 דקות ב 175 מעלות

מנמיכים חום ל 140 מעלות וממשיכים לאפות שעה נוספת

מכבים את התנור ומניחים לעוגה להתקרר בתנור הסגור חצי שעה/שעה נוספת

מוציאים לקירור ומעבירים למקרר לשש שעות לפחות, רצוי ללילה.

בהצלחה! וספרו לי איך יצא :)))