• הילה הוכמן

כוכב הזהב של דניס אקבו

עודכן ב: מאי 28


על דניס אקבו קראתי כתבה במגזין על השולחן בשנת 1999. סופר שם על אישה קטנה ולא צעירה, לבושה מדי בית-ספר ולה שתי צמות בהירות. היא אוספת ממתקים מרחבי צרפת, חוקרת אותם, בוחרת את המשובחים ביותר מכל מחוז ומביאה אותם למכירה בקונפיזרי הפריזאי שלה.הוצפתי דמעות ובו-ברגע ידעתי -- זה מה שאני רוצה לעשות.

באותה תקופה סיימתי לימודי עיצוב תעשייתי בחולון והתפרנסתי ממכירת עוגות ומתוקים לאנשים פרטיים, אבל לכל מי ששאל או הפציר בי עניתי שקונדיטוריה היא תחום לא מספיק יצירתי עבורי. נכון שתמיד מצאתי את עצמי במטבח ותמיד חלמתי מתוקים, אבל להתמסר לזה הרגיש לי לא שלם. המגזין והכתבה עדיין שמורים אצלי, רק כדי להזכיר לי איך פתאום הכל נפל למקום ואיך אם שמים לב מגלים שרמזים היו שם לאורך כל הדרך...עשר שנים מאוחר יותר אני מתמסרת כל-כולי לעשיית ממתקים, כי מסתבר שהדבר השלם עבורי הוא ליצור את כל אלו במו ידי, מתוך החלומות והגעגועים שלי שנולדו כמוני פה.את דניס והחנות שלה לא שכחתי. להפך, ככל שאני מעמיקה בעולם העצום והמרגש של הממתקים, הצורך לפגוש אותה גדל ולבסוף יומיים לפני שאני חוזרת לעיר האהובה (אחרי עשרים שנה!) מתרחש פיצוץ בירכתי החנות והנזק גדול. כשניפגש תספר לי דניס כי הפיצוץ קרה כשהיתה כהרגלה בחנות והיא מההדף הועפה לרצפה. החנות נסגרה ועמדה כך שנתיים (הלב שלה נשבר..), אך הממתקים הם אהבתה הגדולה והחנות היא מפעל חיים. האישה האהובה הזו שבה לחנותה והיא עושה את ה'דבר' שלה והיא נהדרת!

לכן בביקור האחרון שלי בעיר היה ברור לי שהמפגש איתה יהיה גולת-הכותרת.

שבע-עשרה שנה מאז אותה כתבה ויש לי חנות ממתקים :) וירטואלית אמנם אך כולה יצירה שלי. אני ואמא שלי נכנסות לחנות ודניס לא נמצאת. לרגע ויתרתי (אולי הגזמתי עם הבילד-אפ?) ואז היא נכנסת, האישה וצמותיה.. איזה טיפוס!

לפעמים דברים קורים בדיוק כפי שחלמת אותם. המפגש והחיבור ביננו היה מיידי ואישי ומרגש, מלא דמעות וחיבוקים ונשיקות ודיבורים על ממתקים וזכרונות וגעגועים ותטעמי את זה ואת זה ואת-זה-את-חייבת-כי הם-היחידים-שמייצרים-דבר-כזה-בצרפת והאיכות..אח!! כבר לא עושים דברים כאלו...והרבה טעים לי וכמה דברים לא ואז קורצות לי מהצנצנת על המדף (יש המון צנצנות ובתוך הצנצנות המון ממתקים - כי כך צריך וכך בדיוק דמיינתי) סוכריות דרז'ה!!

דרז'ה כזה שמקבלים בשקיק טול בצבעי לבן-ורוד-תכלת.אני מכניסה אחת לפה והדמעות מתחילות לזלוג.

לעולם אי אפשר לדעת מתי זה יקרה- הדבר המיוחד הזה שהוא שילוב של ריח וטעם שלוחץ על זיכרון מתוק וקדום ומציף לחלוטין, אבל כשזה קורה זהו רגע מזכך. הדרז'ה הזה נפלא. לכאורה אותו ריח ונילי, אבל העדינות... ציפוי הסוכר דקיק והשקד שטוח ובטעם מרציפני מושלם, אין קשר לסוכריה שוברת השיניים מהחתונות (למרות שמתה גם עליהן! ) מדובר בתענוג.

יהיה לא הוגן שלא לשתף אתכם בכמה ממתקים נפלאים שמצאתי בחנות:

......................................................................... יוזו מסוכר- מילא הטעם המושלם אבל איזו אחידות :)

אנג'ליקה מסוכרת- צמח מרפא שהפך מסוכר כדי לשמר אותו. הצמח הזה, קרוב משפחה של הסלרי, נפוץ בגרסאות נחותות בירוק כהה בקונדיטוריה הצרפתית (בעיקר של פעם). דניס מחזיקה את הדבר האמיתי.

עציץ שוקולד עם מוגה הוא lily of the valey לכבוד ה 1 במאי --- הפרח האהוב עלי. העציץ עשוי נוגט מתפצפץ ומצופה שוקולד. מעולה.

סוכריות זהב sucre d'orge אחת העתיקות :) הטעם הוא טעמו הנפלא של הסוכר המבושל --- כמו סוכריית התרנגול !

סוכריות צבעוניות שדניס ארזה עם האיורים שהיא כה אוהבת ומזוהים ממש עם החנות שלה. הסוכריות האלו חמצמצות ואין באמת הבדל בטעם בין הצבעים (אבל האדום והורוד הכי טעימים)

ובתמונה מתוך החנות.. את הסוכרה ד'אורג' השמנמנים האלו לא קניתי הפעם (לפני כמה שנים שלחתי את ההורים עם רשימה ומטה הקסמים הזה כיכב בה) בפתק המצורף כותבת דניס שזה היה הממתק החביב על לואי ה-14!

ולסיום דניס מדגימה לי איך לקשור שקית צלופן וברקע אני ואמא שלי מצחקקות בצרפתית שמכילה מילות קישור בלבד. הו דניס דניס וואט ויל בי ויז יו :))))))

A l’Etoile d’Or

30 rue Pierre Fontaine

Métro: Blanche

Tél: 01 48 74 59 55

#פאריז #דניסאקבו #קונפיסרי #מתוק #טיול #צרפת #ממתקים

  • Facebook - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle

לעדכונים, מועדון ושאר הפתעות