מתוך זיכרון וגעגוע אני משחזרת את הטעמים של הממתקים המסורתיים של פעם.

הטעם שנוצר מהאלכימיה של הצירוף הפשוט סוכר + אהבה.

מאזנת בין הרצון לשימור השיטות המסורתיות, לבין הצורך לעדכן אותן.

עובדת בכמויות קטנות ומשתמשת בחומרים משובחים וטריים.

מקבלת השראה מעונות השנה והחגים, מהצמחים, הפירות ומהאנשים סביבי.

​

העבודה הידנית מאפשרת לי לתת תשומת לב אישית לכל ממתק, מרקיחתו ודרך הטיפול המיוחד בו ועד הפתק המצורף באיור ובכתב ידי:

התפוזים נבחרים בקפידה ובתהליך שנמשך כמה ימים מושרים בתמיסות של סוכר, מיובשים ומגולגלים בסוכר.

המרמלדות נרקחות מפירות טריים בשיא טעמם.

המרשמלו מבושם בגרגירי וניל, לבנדר מהגינה, מיצוי פרחים טבעי או שוקולד 100% קקאו והוא עדין ורך כענן.

הקליסון, מרציפן צרפתי מסורתי בן 500 שנה, עשוי שקדים סוכר ופירות מסוכרים, מזוגג (אחד אחד!) בזיגוג שברירי של פטל טרי או לימון.

הנוגט משובץ שקדים ופיסטוקים מובחרים, דבש, תבלינים, פרחים או פירות מסוכרים.

סוכריות התרנגול עשויות בתבניות מקוריות שהשגתי ממפעל שהיה ונסגר.

ממתקי הקוקוס מבושלים בטופי שמנת וחלב ומאוזנים בעדינות במלח ים אטלנטי.

הממתקים התעשייתיים, מעבר לשימוש בתחליפים או משמרים, נעשים על ידי מכונות. מעטים נשארו אלו שעובדים עדיין בשיטות מסורתיות והממתקים של היום איבדו את חיותם, הם צל חיוור לממתקים הנפלאים של עושי הממתקים מהזמנים שכל ממתק היה חגיגה ולא מוצר צריכה יומיומי.

​

מאמינה שדווקא עכשיו, כשהמודעות הבריאותית והכלכלית עולה, מתעורר הגעגוע לחגיגי, למיוחד.

אם כבר מתוק אז שיהיה איכותי!

לחיי המתיקות והקסם,

הילה