אני אוהבת כופתאות. מאוד. את הנחמה שבכופתאה אין לתאר, אבל אנסה בכל זאת ;)

יש בהן משהו שמלטף מבפנים, שממסך דאגות.. מעין שמיכת פוך פנימית. 

וכשמדובר בכופתאות מהבית של סבתא חנה שלי ושל אמא נילי שלי, זהו נס שאכילתן לא מלווה בדמעות:)

יש הרבה סוגי כופתאות במטבח האוסטרו הונגרי, כופתאה בהונגרית נקראת בשם החמוד מכל - ״גומבוץ״ וכשמדובר בכופתא...

אני לא נוהגת למנוע מעצמי דברים ולמרות פרדסחנאיותי מעולם לא עשיתי ״ניקוי אביב״ או גמילה מסוכר/גלוטן אבל לפעמים הגוף מדבר. היתה תקופה לפני כמה שנים שאכלתי כלכך הרבה מתוקים שבמשך חצי שנה (!) לא יכולתי לחשוב על לאכול משהו מתוק. לא פיתחתי מתכונים חדשים ואם נאלצתי לטעום זה היה, מילולית, על קצת הלשון.

והנה עכשיו כבר חודש כמעט שאני מרגיש...

יש לי שריטה עם עיראק. אני אפילו מספרת לפעמים שאני חצי עיראקית ויש כמה שמאמינים לי ;) 

בכל פעם שאני שומעת איזו סבתא או דודה עם מבטא (ב ב׳ דגושה) אני נמסה, האוכל העיראקי הוא האוכל האהוב עלי, יש לי געגועים לא מוסברים לנהר החידקל ולבגדאד ומבחינתי תמיד חובה שיהיו בפריזר סמבוסקים ואיזה קעקע.

הנוגט הראשון שטעמתי היה הבעבע קדרסי וזו...

יש משהו בממתקים העתיקים שמקסים ומרגש אותי בכל פעם מחדש. המשהו הפשוט הזה הטבעי שנולד מתוך צורך ולכן מתבקש כלכך. אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על הסוכריה הזו שיוצקים לתוך צדף ומלקקים.

לקוחה אהובה איתה הייתי מנהלת שיחות ארוכות על ממתקים, סיפרה לי עליה ואף הדגימה בכף יד קעורה איך אוכלים אותן:) מחוות אכילה שכאלה נכנסות לי מיד ללב...

זה קרה לפני שנתיים. יום אביב חם בשוק האיכרים ופתאום מופיע זוג, איש ואישה, מבחינים בזר סוכריות הזהב שלי. 

את יודעת, פונה אלי האישה בהתרגשות - אנחנו ייצרנו את סוכריות התרנגול למפעל עלית בשנות השישים והשבעים! 

לגמרי במקרה באותו זמן ביקרה אותי חברתי האהובה למקצוע ולאהבת הממתקים רונית צין-קרסנטי. שתינו קופצות בהתרגשות כילדות:) יש לנו כ...

לפני כשנתיים במסגרת שיתוף פעולה כייפי במיוחד עם שוק הנמל יצרנו סדרה של מרמלדות ירקות שוק. אחת האהובות עלי היתה מרמלדת סלק ג׳ינג׳ר שהקסימה אותי בצבע שלה ובחרפרפות המתוקה והזכירה לי משהו שאני אוהבת במיוחד - חזרת! מיד ידעתי שיהיה לזה המשך חגיגי ;)

חיכיתי לשורש החזרת שיצוץ לקראת החג אבל הירקן שלי גרשון, כפרה עליו, אמר שאלו יצוצו רק ר...

חורף 1984,חופשת סקי עם הכיתה של בית הספר הישראלי בפאריז (כן, כן). 

מתישהו בין גלישת הבוקר לגלישת אחר הצהריים, מגישים לנו תה שחור ומתוק וערימת פתי בר לטבילה. זוכרת מתיקות אינסופית וקסם.
חורף 1989, טירונות כלל-צבאית בג'וליס. הכל חרא.

אחר הצהריים מגישים לנו תה שחור מתוק בקנקנים וערימת פתי בר בחדר האוכל הצבאי. זוכרת מתיקות אינסופ...

מעולם לא מרחתי שוקולד השחר ותשע אחוז על לחם, זה תמיד הרגיש לי סטיה, אבל מתישהו גיליתי שעוגת גבינה ושוקולד זה שוס.

זה טעים לי ולחלוטין לא הגיוני לי ואז אני נזכרת שקקאו במצב המקורי הלא קלוי שלו הוא חמצמץ וזה עושה לי הגיון.

מדי פעם אני נתקפת געגוע למשהו שאת הטעם שלו דמיינתי ומתחילה במסע להביא אותו לשלמות.

לפעמים יוצא טעים, לפעמים ממש...

לא בקלות אני מוסרת את המתוקים שלי.. חשוב לי לבחור בפינצטה את אותם אנשים שיעבירו  אותם הלאה, שיציגו אותם באהבה, שיתלהבו ויעריכו את העבודה וההקפדה, שידעו לשמור עליהם בתנאים אופטימליים, שידעו להסביר ממש כמוני על כל ממתק, שישמחו .בהם. 

לכן כשעניתי לטלפון באותו יום הייתי מעט חשדנית. אמנם לקוחות אהובים שידכו ביננו ואכן חיפשתי...

על המרשמלו של פעם והמרשמלו של היום ולסיום מתכון פשוט למרשמלו ביתי