יש לי שריטה עם עיראק. אני אפילו מספרת לפעמים שאני חצי עיראקית ויש כמה שמאמינים לי ;) בכל פעם שאני שומעת איזו סבתא או דודה עם מבטא (ב ב׳ דגושה) אני נמסה, האוכל העיראקי הוא האוכל האהוב עלי, יש לי געגועים לא מוסברים לנהר החידקל ולבגדאד ומבחינתי תמיד חובה שיהיו בפריזר סמבוסקים ואיזה קעקע. הנוגט הראשון שטעמתי היה הבעבע קדרסי וזו היתה אהבת אמת. אני חושבת שזה התחיל כשפגשתי את אמיר, חבר ילדות שהפך לאח והמשפחה שלו שהפכו למשפחה שלי. לאבא חזי ז״ל היה כשרון לבחור את הפירות הטעימים ביותר

לא בקלות אני מוסרת את המתוקים שלי.. חשוב לי לבחור בפינצטה את אותם אנשים שיעבירו אותם הלאה, שיציגו אותם באהבה, שיתלהבו ויעריכו את העבודה...

מסבתא שלי ירשתי את הידיים הטובות, את האהבה לאפיה ואת סיר הפלא. אני יכולה לדבר עליה שעות, אבל החורף עוד רגע בורח לי ומכיוון שאני מוצאת את...

קטאייף הוא המתוק האולטימטיבי. כיסון מושלם, פאר היצירה אבל יש קאצ' - הוא יחודי לחודש הרמאדן. גיליתי אותו בשנה שעברה ומאז הדודא לא מרפה. מה...

על דניס אקבו קראתי כתבה במגזין על השולחן בשנת 1999. סופר שם על אישה קטנה ולא צעירה, לבושה מדי בית-ספר ולה שתי צמות בהירות. היא אוספת...