יש לי שריטה עם עיראק. אני אפילו מספרת לפעמים שאני חצי עיראקית ויש כמה שמאמינים לי ;) בכל פעם שאני שומעת איזו סבתא או דודה עם מבטא (ב ב׳ דגושה) אני נמסה, האוכל העיראקי הוא האוכל האהוב עלי, יש לי געגועים לא מוסברים לנהר החידקל ולבגדאד ומבחינתי תמיד חובה שיהיו בפריזר סמבוסקים ואיזה קעקע. הנוגט הראשון שטעמתי היה הבעבע קדרסי וזו היתה אהבת אמת. אני חושבת שזה התחיל כשפגשתי את אמיר, חבר ילדות שהפך לאח והמשפחה שלו שהפכו למשפחה שלי. לאבא חזי ז״ל היה כשרון לבחור את הפירות הטעימים ביותר

מסבתא שלי ירשתי את הידיים הטובות, את האהבה לאפיה ואת סיר הפלא. אני יכולה לדבר עליה שעות, אבל החורף עוד רגע בורח לי ומכיוון שאני מוצאת את...