שלהי אוגוסט, הכל מבעבע הביל ואיטי ופתאום טלפון. על הקו ג'ני משוק הנמל. תגידי, חשבנו לעשות ריבות ממיטב התוצרת של השוק לקראת החג וחשבנו עלייך. רוצה להשתתף בניסוי?
ואני, אוהבת ריבות אבל מה ריבות עכשיו ומה לי ולריבות... אולי מרמלדות? המממ... מרמלדות שוק! הו איזה פוטנציאל! קופץ לי סלק ושלמה ועמי ושפע והנבטים של אודי (מנבטים?? זה אפשרי?) קובעות לסיבוב שישי בשוק האיכרים. קיץ שלם לא הייתי בשוק (ממתקים הילה וחום יולי אוגוסט לא הולכים יחד..) ותכלס, התגעגעתי. כמו משפחה השוק הזה, כבר שבע שנים שאנחנו נפגשים כל שישי ורואים אחד את השני מתפתחים, לזה יש זן חדש, לזה נכדה.. צחוקים, עצבים, משפחה נו
הסיור בשוק מעיף אותנו ואנחנו אוספות ארגזים מלאים תוצרת, מדמיינות את הטעם. ג'ני מציעה זנים מיוחדים של פירות, אני חזק בירקות. אם זה התחיל בשקט עם מיץ גזר, עבר לסלק-גזר-תפוח המופתי והיום כולם שותים שייקים ירוקים, אז למה לא מרמלדות בעצם? ריבות חצילים טעמנו מזמן ומבחינה בוטנית רוב הירקות הם למעשה פירות.. כמה רחוק אוכל לקחת את זה?
מעמיסה גם "גורים של מלפפונים" למון גראס ותפוחים. מתה לבדוק. נותנת ביס בפלפלון יפהפה. אהההההההההההה מסתבר ש*זה* הבנרו. חריף אש, טעיייייים
מתחילה ניסויים במטבח. אושר גדול, שפע גדול, הכל טרי ונוצץ. הפלפלונים המתוקים של "ארץ ערבה ונגב" וההבנרו שנח בתמימות לידם מבעבעים בסיר. גם כשאני מוסיפה סוכר יש לזה ריח של מטבוחה. זה חרפרף ועוקצני ויש איזה מנעד של טעם פלפלי ופשוט טעים לי
הגויאבה התותית שמגדל עמי ברקוביץ במושב שעל בגולן (האיש האהוב הזה מגיע משם עם המשאית כל שישי!) היא אחד הדברים המרגשים שטעמתי. יש לה מרקם עדין של גויאבה וטעם של תות ! גודל ביס מושלם וטעים גם למי שנרתע מגויאבות. אני טוחנת אותן ומסננת, כי כמו בגויאבה רגילה גם לקטנטנות הללו יש גרעינים. למרמלדה שנוצרת מהן יש את כל תכונות וטעמי הפרי והיא תותית יותר מגויאבתית
הסלק של שלמה אברבנל (שלמה, אני אוהבת אותך) נטחן עם ג'ינג'ר טרי ומפיק את המרמלדה האהובה עלי מכל הסידרה. קצת חריפה, צבע יפהפה ומשהו מהפנט באופן כללי. כשאכין אותה בפעם השניה יפול לי האסימון----- זה מזכיר לי חריין! חזרת
משלמה לקחתי גם חצילונים תאילנדים. לפני כמה שנים התחיל שלמה לגדל אותם לאחר שהסתקרן מגידולי העובדים שלו, אז נתן לי קופסא לעשות ריבה, מעניין מה יגיד עכשיו. מוסיפה להם פלפל שחור לאקסטרא קיק ומציירת לי חצילון במחברת הסקיצות/מתכונים, שם גם רושמת הכל כדי שאוכל לשחזר לדייק וללמוד
אתרוגים. רק לשלמה יש אתרוגים נהדרים. איך לא חשבתי לעשות מרמלדת אתרוגים? הרי אתרוגים מסוכרים אני עושה מדי פעם. כמה מבורך הפרוייקט הזה. את האתרוג שרובו ציפת הפרי הלבנה, אני מרתיחה שלוש פעמים, עשרים דקות בכל פעם כדי לשחרר את המרירות ולהותיר את הבושם הנהדר. גם פה הצבע מהפנט
אוזרת אומץ ומנסה להגשים את פנטזיית הנבטים. נבטי צנונית, חרדל וקייל נהדרים שמגדל אודי, כפרה עליו, נטחנים ומבושלים, נטעמים ומושלכים בגועל לכיור. כך קורה גם עם המלפפונים. מלפפון-למון גראס-תפוח מקבלים בישול קצר והשריה ונזרקים עוד לפני תוספת הסוכר.לנסות הייתי חייבת
גם על הירוק פינטזתי. צרור פטרוסיליה, צרור כוסברה וארבעה ליים (אורגניים של זינגר) מפיקים מרמלדה שזוכה להיות הפייבוריטית של אבא יגאל. והוא מעולם לא טעם שייק ירוק
עם אפרסקי מי הוורדים של פירות בן-דור אני מתלבטת. לבן-דור יש את הפירות הנשירים הטובים בארץ ולאפרסק הזה יש בהחלט טעם ורדים. אבל מה יקרה לו בבישול? בישול קצר אמנם, אבל תוספת הסוכר וטעמו העדין יכולים להעלים את הניואנס..מתלבטת אם במשחק הזה חוקי להוסיף מעט מי ורדים. בשניה האחרונה זורקת פנימה פקק. המורה זה הם התחילו....
הפרוייקט הזה מרגש אותי. העמקתי את ההבנה שלי ביצור המרמלדי ובטעם בכלל, מסתובבת עם שקיק מרמלדות לטעימות איתי ואוספת תגובות, מופתעת מההתלהבות ומהעניין שהן מעוררות, אורז קושרת סרטים, מדביקה מדבקות שיפרטו טעמים ומגדלים
מחכה לתגובות שלכם!
מיום שישי 2/9 נציג אותם בגאווה למכירה בדוכן שלי ובדוכני החקלאים המשתתפים בשוק האיכרים של נמל תל-אביב
ובמשלוחים באתר שוק הנמל ובחנות המקוונת שלי כמובן
והנה המוצר המוגמר בצילום מהמם של אלה פאוסט
בברכת סלק-לק, הילה