top of page
  • הילה הוכמן

רודודו - סוכריה בצדף לסוף הקיץ

עודכן: 28 במאי 2020


יש משהו בממתקים העתיקים שמקסים ומרגש אותי בכל פעם מחדש. המשהו הפשוט הזה הטבעי שנולד מתוך צורך ולכן מתבקש כלכך. אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על הסוכריה הזו שיוצקים לתוך צדף ומלקקים.

לקוחה אהובה איתה הייתי מנהלת שיחות ארוכות על ממתקים, סיפרה לי עליה ואף הדגימה בכף יד קעורה איך אוכלים אותן:) מחוות אכילה שכאלה נכנסות לי מיד ללב ומפעילות שם משהו..

כשראיתי אותן מאוחר יותר בפריז בגרסא ״מודרנית״ עם כאילו-צדף עשוי פלסטיק, הבנתי שאני חייבת להכין כאלו עם האחיינית שלי, סאי, שהיתה אז בת ארבע.

זה היה הממתק הראשון שהכנו יחד ושתינו התרגשנו ממש.

אפילו צילמנו כמה תמונות חמודות.

סאי-סאי היא ילדת קיץ וכשנזכרנו בסוכריות הצדף שעשינו לפני ארבע שנים, חשבנו איזה כיף יהיה לעשות אותן שוב, מפגש בילוי ויצירה של שתינו עכשיו כשאנחנו גדולות...

הלכנו לחוף הקשתות בקיסריה לאסוף צדפים.

חיפשנו את הצדפים הגדולים ביותר, אבל גם קצת קטנים זה חמוד, ובכלל קטנים יש הרבה יותר ונצטרך די הרבה... חיפשנו כאלו יפים ולא שבורים, השתדלנו שלא יהיה בהם חור ואם יש חור שלא יהיה ענק.

זכרנו שבפעם הקודמת הסוכריות נזלו מתוך החורים. אבל מצד שני זה היה מראה מקסים..

היו מעט צדפים על החוף והמשכנו ללכת דרומה ואז התגלה לפנינו *** הר הצדפים!!! ****

זה לא היה ממש הר, אבל היו שם מלללללליוני צדפים. ושקיעה:)

בבית השרנו את הצדפים במי סבון חמים, למחרת קרצפנו, הפרדנו את אלו שדבק בהם הלכלוך ויבשנו אותם כחצי שעה בתנור ב-100 מעלות לחיטוי.

הצדפים נקיים ומוכנים!

עוד כשטיילנו על החוף חשבנו באילו טעמים וצבעים נרצה אותם.

חשבנו על אדום כי זה מתבקש, טורקיז-מנטה כי זה הצבע האהוב על סאי-סאי וחשבנו גם על זהוב.

העבודה עם סוכר מבושל היא פשוטה אבל מסוכנת. במיוחד כשיש ילדים בסביבה ועל כך נאמר - אמא/אבא או במקרה שלי - דודה יכולה לעזור;)

הסוכר מבושל לטמפרטורה של 152-160 מעלות וכוויה יכולה להפוך את הבילוי לסיוט, לכן בשלב הזה סאי היתה אחראית על סידור הצדפים במגש ואני על בישול הסוכר.

כשהסוכר מוכן (מיד אסביר במתכון..) מוזגים אותו לתוך הצדפים בעדינות בעזרת קלחת קטנה עם משפך או סיר קטן, מחכים כרבע שעה לקירור, בודקים בזהירות שאכן כך ואורזים בצלופן או בקופסא אטומה.

את מה שלא מלקלקים מיד כמובן....

עוד חשוב לציין שאם אין לכם מדחום סוכר (השיגו לכם אחד בהזדמנות אם אתם רוצים להכין ממתקים לפעמים) - גם הפעם תצליחו להסתדר בלי: פשוט בשלו את הסוכר עד שהגוון שלו משתנה לצהבהב. זהו לא שלב הקרמל אלא כמה רגעים לפני והטעם שונה - זהו הטעם של סוכריית התרנגול! - אבל גם יתפלק לכם והסוכר יתחיל להתקרמל עדיין הכל בסדר וטעים מאוד..

הנה המתכון:

רודודו - סוכריות בצדף

*** הכינו מראש מגש ובו הצדפים שאספתם, שטופים ויבשים***

1 כוס סוכר

1/4 כוס מים

2 כפות גלוקוזה או סירופ תירס או מיץ מחצי לימון

אופציונלי:

חצי פקק תמצית טעם

צבע מאכל על קצה הקיסם

הניחו בסיר או בקלחת קטנה (רצוי עם משפך) את הסוכר, המים והגלוקוזה. אפשר גם טיפטיפת צבע.

התחילו לבשל על אש נמוכה, בחשו.

בעזרת מברשת סיליקון טבולה במעט מים (הכינו כוס עם מים ומברשת לצד הכיריים), נקו את גבישי הסוכר מדפנות הסיר. זה חשוב מאוד כיוון שגם גרגר סוכר אחד יכול להתחיל תהליך התגבשות שבסופו תוותרו עם גוש סוכר לבן.

מהרגע שהתמיסה רותחת הפסיקו לבחוש, הגבירו את האש והשגיחו על הסיר.

מדי פעם, אם צריך, הסירו גבישים סוררים בעזרת המברשת.

המשיכו לבשל ל-152 מעלות אם צובעים לטורקיז, ועד 158 מעלות אם רוצים את הגוון הזהוב הטבעי.

כל טווח הטמפרטורות טוב למתכון הזה.

הוסיפו תמצית טעם. או לא. תכלס הטבעי הכי טעים...

הסירו מיד מהאש, חכו דקה או שתיים כדי שהבועות יעלמו ומזגו בזהירות לצדפים.

זהירות :) ותשומת לב מירבית..

את מה שנשאר, אם נשאר, אפשר למזוג בשלוליות קטנות על משטח סיליקון או על נייר אפיה ולהניח מקלות עץ.

חכו לקירור ואז (אחרי בקרת איכות כמובן... ) ארזו את הסוכריות בכלי אטום או בשקיות צלופן קטנטנות.

שלום קיץ, היית ארוך ומתיש ואיזה נס שיש לנו ים!

בברכת יאללה לכו לעשות משהו במטבח,

הילה.


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page